השקט המשפחתי שמצאנו במונטנגרו – חלק ב
בפוסט הקודם ‘השקט המשפחתי שמצאנו במונטנגרו – חלק א’ אפשר לקרוא על תחילת הטיול שלנו באזורי הערים Niksic ו- Zabljak.
Kolasin
איפה ישנו?
גם כאן בחרנו להמשיך להנות מהטבע ומהשקט ובחרנו לישון ב – Holiday Home Milica, בעקבות המלצה שראיתי בבלוג של אבישג קופלמן ‘off roads kiving’. המקום מקסים, מבודד, עם מלא טבע מסביב ונמצא רק 5 דקות נסיעה מקולז’ין. אפשר לשמוע את פכפוך המים של הנהר שזורם ליד הבקתה (לדעתי, הרעש המרגיע ביותר שקיים). בבוקר היום השני ניסינו למצוא את הנהר וללכת אחרי הרעש אבל לא הצלחנו ולא היינו ערוכים להליכה של יותר מ-10 דקות. הבקתה היחידה שהייתה פנויה לשני לילות כשהגענו הייתה זו עם חדר שינה אחד. בדיעבד, היא הייתה לנו קטנה מדי, בעיקר באחר הצהריים שהיה גשום ובו נשארנו ביחד בבקתה.
אטרקציות באזור
אגם ביוגרד – האגם נמצא ממש בכניסה לשמורת ביוגרדסקה גורה. גם כאן יש מסלול סובב אגם של 3.5 קילומטרים. המסלול קליל מאוד וכולל בתוכו גשרי עץ גדולים ופינות ישיבה מסודרות. באגם הזה נהננו גם משייט של שעה בקאנו שבו ניר ואלי גם למדו לחתור.
מפלי הניאגרה בפודגוריצה (Vodopad Nijagara) – אל המפלים הגענו כחלק מיום שעשינו בעיר, בעיקר כי שמענו וקראנו דברים אמביוולנטים על המקום. כנראה שזה מאוד תלוי בזמן בשנה שמגיעים, כי בפועל זה היה אחד המקומות הכיפים שהגענו אליהם. שוב, זה אמנם תלוי בזמן בשנה, אבל כשאנחנו הגענו היתה זרימה מאוד חזקה של מים. אין מה לצפות לגודל ולעוצמות של מפלי הניאגרה המפורסמים, אבל בהחלט נהננו מהמראה. חונים בחניה של המסעדה, חוצים דרכה ומטיילים על האבנים עד שמגיעים למפל (פחות מ-5 דקות הליכה). אנחנו המשכנו לטייל ולשחק בין האבנים וניצלנו את הלוקיישן להרבה תמונות פרצופים. לאחר מכן חזרנו לאזור החניה שם טבלנו רגליים במי האגם (שהיו ממש קפואים ומרעננים) ונהננו מהברווזים ששחו לידנו. בסוף, סיימנו בארוחת צהריים במסעדה שלמרבה ההפתעה, על אף הלוקיישן התיירותי שלה, הייתה יחסית זולה וטעימה. במסעדה גם יש גן שעשועים קטנטן שהעסיק את ניר ואלי בזמן ההמתנה.
דרום מונטנגרו
איפה ישנו?
green hill – את הלילה הראשון בדרום בחרנו לישון קרוב לאגם סקאדר כדי לנצל את האטרקציות באזור ואז להמשיך לקוטור לחלק בחופשה שהוקדש לבטן-גב ולפחות נסיעות (אחרי שישה ימים בדרכים). כאן כבר אפשר היה להרגיש את המערביות הרבה יותר, אפילו היתה טלוויזיה עם נטפליקס בסלון אחרי שישה ימים בלי. למרות זאת, המקום היה בעיירה קטנה ואפשר היה לחוות את הירוק והשקט, בדיעבד אולי היינו נשארים שם עוד לילה לפני ההגעה לערים.
C group apartments – בטיולים של טוס וסע אנחנו אוהבים לסיים בבית מלון בין לילה לשלושה. בעיקר בשביל ניר שמאוד אוהב את הפינוק שבבית מלון, בטח ובטח אם יש בו בריכה. עם זאת, לקראת ההגעה לדרום הבנו שככל הנראה חופשת החופים שתכננו לא תצא אל הפועל בגלל מזג האוויר ולכן היינו חייבים למצוא מלון שיש בו חדרים גדולים עבור השעות שככל הנראה נבלה בחדר. בנוסף, רצינו מלון שיהיה קרוב יחסית למרכז, שתהיה בו בריכה מקורה כדי שנוכל להעביר בה את הזמן ואם אפשר שגם לא נצטרך למכור כליה. סה”כ רשימת מכולת די מאתגרת. למזלנו, מצאנו את המלון הזה שהוא מלון דירות כך שהיה לנו ממש מרווח, נמצא מרחק 5 דקות נסיעה מהעיר קוטור העתיקה, וגם יש בו מתחם ספא עם בריכה פנימית, אותה אפשר לשריין פעם אחת למשך שעה ללא עלות, ובשאר הזמן במחיר של 20 יורו לשעה. המחיר לא היה זול אבל בהחלט סביר ואפשרי.
טיפ – כשניסינו להזמין ארבעה לילות דרך Booking המחיר ללילה היה כפול מהמחיר ללילה שהוצג בהזמנה לשני לילות. לכן, החלטנו להזמין בהתחלה רק שני לילות ובהמשך להחליט. כשהגענו למלון שאלנו את הפקידה אם אפשר להאריך את השהייה, ועל אף שהדירה שלנו כבר הוזמנה לימים באים, הם העבירו את האורחים לדירה אחרת (גדולה יותר) ואפשרו לנו להישאר בדירה שלנו את כל ארבעת הלילות במחיר הנמוך יותר. כך יצא שחסכנו 500 יורו!
אטרקציות:
שייט באגם סקאדר – החלטנו לישון באזור האגם בעיקר בשביל האטרקציה הזו. בפועל, לדעתי, אפשר לוותר על הבילוי. השייט היה נחמד בהתחלה, אבל מהר מאוד התחיל לשעמם את הילדים שכבר רק רצו לחזור, והכל היה מאוד תיירותי (מה שאני אישית פחות אוהבת). הדבר הטוב היה המדריך שלנו, שמלבד זה שהוא היה מקסים, גם סיפר לנו הרבה על מונטנגרו, ההיסטוריה, התרבות, ההבדלים באנשים בין הדרום לצפון וענה על כל השאלות הסקרניות מאוד של ניר. למי שכן מחליט לעשות את זה, ממליצה להזמין מראש ולא להגיע לרחוב עם כל הספסרים שקופצים עליך מכל כיוון. אנחנו הזמנו דרך כריסטינה (38269274440) שמאוד מומלצת בקבוצות של הישראלים וגם מדברת כבר עברית לא רעה 🙂. שילמנו 5 יורו לכל אחד דמי כניסה לשמורה ועוד 8 יורו למבוגר לשיט בקבוצה. (שיט פרטי עלה 40 יורו).
מערת הנטיפים Lipa Cave – מערת נטיפים הקיימת כבר 600 מיליון שנה אבל נגלתה רק ב-2015 בגלל כלב שבטעות נפל אליה. את האוטו מחנים במרכז המבקרים ומשם יש רכבת של המקום שלוקחת את המבקרים עד לכניסה למערה. הסיור עצמו אורך כחצי שעה עם מדריך דובר אנגלית. הסיור נערך בשעות קבועות, ומומלץ לברר עליהן מראש באתר כדי לא להגיע ולגלות שפספסתם בכמה דקות את הסיור.
העיר העתיקה של קוטור – באחד הימים ניצלנו שעה של שמש והסתובבנו ברחובות הצרים בעיר העתיקה של קוטור. הרחובות מלאים במסעדות, חנויות דוכנים וחתולים ופשוט נחמד לשוטט בהם ולהתפנק באיזו גלידה. אני וניר גם נכנסנו לאחת הכנסיות וציורי הקיר הפנטו את ניר שביקש מאז ללמוד עוד על הסיפורים של הדת הנוצרית.
העיר העתיקה של בודווה – אל בודווה הגענו ביום האחרון שלנו, אחרי שהילדים ביקשו מאוד יפה ארוחה איטלקית טעימה. החלטנו לנסוע למסעדה שראיתי עליה המלצות רבות ובהחלט היתה שווה את הביקור (שם המסעדה). לאחר הארוחה הילדים כבר היו עייפים והתחיל גשם אז החלטנו לחזור למלון אבל אם היתה האפשרות, לחלוטין הייתי ממשיכה לטייל ברחובות בה ואף מוסיפה טיול על חומות העיר שנראו קסומות.
כמו שכתבתי בהתחלה, קצב הטיול שלנו היה איטי בכוונה, וחלק מהתכניות השתנו והשתבשו בגלל הגשם שהחליט להגיע באמצע יוני. לכן, יש הרבה מקומות שדקרתי במפה והחלטנו לא לנסוע אליהם. מצרפת כאן את הרשימה המורחבת:
- Piva Dam
- מעבר הרים – כביש P14
- Viewpoint Tara Canyon
- תצפית בובוטוב קוק
- ראפטינג בנהר טארה
- כפר אקולוגי אקו-קאטון
- מנזר מוראקה
- תצפית Pavlova Strana
- שייט למערה הכחולה ולאי גבירתנו של הסלעים
- טיפוס על חומות העיר העתיקה קוטור
- הר לובצ’ן
- חופים
- Jaz Beach
- Iglo
- Savina Beach
לסיכום, מונטנגרו אמנם היה יעד ספונטני, אבל אחד היעדים שרציתי הרבה שנים לטוס אליו ואני כל כך שמחה שבסופו של דבר יצא לנו להגיע אליה. מונטנגרו נתנה לנו כל מה שהיינו צריכים בתקופה שגם הייתה לנו מאוד מאתגרת ברמה האישית – מרחבים ירוקים וטבע במיטבו שאפשרו לנו להאט, לנשום, להירגע ולהנות מזמן משפחתי שהיינו כל כך זקוקים לו.
שתפו אותי גם...
הלכתם בעקבות ההמלצות ונהניתם? הייתם בעוד מקומות שלא רשומים פה ואתם רוצים להמליץ?
