השקט המשפחתי שמצאנו במונטנגרו

היעד המקורי לחופשה הזו היה הרי הקווקז בגיאורגיה, אבל ניתוח בכף הרגל שעברתי בסוף חודש פברואר, ממנו ההחלמה הייתה ארוכה מהמתוכנן, שם בסימן שאלה את כל החופשה ואת היכולת שלי בכלל לנעול נעל סגורה ולטייל. בעזרת פיזיותרפיסט בחסד עליון והרבה עבודה מאומצת שלי, הצלחנו להגיע לחודש לפני הטיול עם אנחת רווחה. הבנו שככל הנראה נצליח לטייל, אבל שטרקים בהרי הקווקז יהיו לי קשוחים מדי. לכן, החלטנו לחפש מקום קל יותר לטיול.

כך, מצאנו את עצמנו חודש לפני תאריך היעד, עם ימי חופש מתוכננים אבל בלי יעד נכסף, כשלחיפוש היעד נוספת רשימה לא קטנה של תנאים – מקום קרוב אבל זול, עם טבע טהור, כזה שמרחיב את הריאות ומאפשר פשוט לשהות בו אבל כזה שיהיה גם קל להתניידות ולטיול. אחרי חקירה אינטנסיבית באינטנרט, החלטנו על היעד – מונטנגרו. ואני כל כך שמחה שזו הייתה הבחירה, כי מונטנגרו הייתה בדיוק מה שחיפשנו.

התכנון היה לעשות 6 ימים של טיולי טבע בצפון ו-4 ימים שהם יותר “בטן-גב” בעיירות החוף בדרום. לצערנו, ארבעת הימים האחרונים היו גשומים, ומימים של בטן-גב הם הפכו לחיפוש אטרקציות עם ילדים בעיירות שאין בהן באמת אטרקציות אבל זה רק השאיר לנו טעם של עוד.

התלבטתי אם לפרט פה מה עשינו בכל יום, אבל באמת שהקצב שלנו היה איטי בכוונה. ניצלנו את הזמן הארוך יחסית שלקחנו והיינו קשובים לקצב שלנו ושל הילדים, ולכן, יש ימים בהם פשוט עברנו ל”מוד שהייה”. אני כן אפרט מה המסלול הכללי שעשינו, שלדעתי היה מאוד נוח מבחינת תכנון הנסיעה, אבל כמה זמן לשהות בכל מקום מאוד תלוי בזמן שיש לכם.

המסלול שלנו

Niksic > Zabljak > Kolasin > Skadar Lake > Kotor / Budva

Niksic

ניקשיץ הייתה העיירה הראשונה אליה הגענו ביום שנחתנו. הגענו אליה מטיבאט אחרי שעלינו על מעבורת כדי לחצות לצידו השני של המפרץ. העלייה למעבורת קלה מאוד, אבל שימו רק שתתכן המתנה יחסית ארוכה (אנחנו המתנו כחצי שעה) ולכן כדאי שבזמן הזה אחד מכם ילך קדימה לקנות את כרטיסי העלייה למעבורת.

איפה ישנו?

בגלל שידענו שנגיע לניקשיץ באזור הצהריים אחרי יום של טיסה, החלטנו לחפש מקום לינה ליד מקור מים כדי שנוכל להנות מאחה”צ של מנוחה. בחרנו לישון ב – Apartmani Kod Draskovica. במקום יש בקתות בגדלים שונים והוא נמצא 10 דקות פנימה מהכביש הראשי, על שפת אגם Krupak.

בחירה מצוינת ללילה ראשון. שטנו בקיאק של בעל המקום, השתכשכנו קצת במים, קטפנו דובדבנים ונהננו מהשקט שכל כך רצינו. בגלל שידענו שזה רק לילה ראשון של מעבר לקחנו את הבקתה שיש בה חדר אחד, אבל אם נוסעים ליותר לילות עם ילדים, אני ממליצה לקחת את הבקתה הגדולה. חשוב גם לדעת שקליטת האינטרנט שם היתה בעייתית.

אטרקציות ומסעדות באזור

מנזר אוסטרוג – מנזר מרשים ויפה מהמאה ה-17, חצוב בסלע ההר. הנסיעה אל המנזר צופה על עמק ה-ZETA הירוק והפורה. הדרך מפותלת וצרה אבל יש מקומות לעצור למי שרוצה לצלם ולהנות עוד קצת מהנוף. לאורך הדרך תוכלו לראות מאמינים שמטפסים אל המנזר הקדוש יחפים.

ישנה חניה ממש ליד המנזר אבל כשאנחנו הגענו העלייה אליה הייתה סגורה לרכבים פרטיים והפנו אותנו לחנות בחניון התחתון שממנו היינו צריכים לטפס בשביל מדרגות עד למנזר.

המנזר מלא בציורים ומרשים ביופיו אבל פחות אטרקטיבי לילדים לדעתי ולכן כדאי לשקול אם הנסיעה המפותלת עם הילדים שווה את זה.

Etno selo Izlazak – מסעדה עם תצפית מדהימה על piva lake. המסעדה עצמה לא מהטובות ביותר שהייתי בהן אבל ממליצה מאוד לשבת שם אפילו לשתייה קלה כדי להנות מהנוף ומהמרחבים. משם ניתן לנסוע עוד 10 דקות לגשר מעל הנהר. אנחנו המשכנו דרך הגשר ליעד הבא – Zabljak, באחת הנסיעות היפות אבל המפחידות שהייתי בהן שכללה בתוכה נסיעה בשביל צר, לא סלול, בחלקו בוצי ועל סף התהום. זוהי לא נסיעה לבעלי לב חלש.

Manitovac – מסעדה על שפת פלג מים. מלבד היתרונות של אוכל טוב ושירות מהיר, המסעדה גם נמצאת באמצע כר דשא גדול, בו יש גן שעשועים קטן והרבה מרחב לרוץ ולהוציא מרץ.

Zabljak

איפה ישנו?

כמו בכל הטיול בצפון מונטנגרו חיפשנו מקום שיהיה קרוב מרחק נסיעה קצרה לעיר המרכזית אבל שקט מספיק כדי שנוכל להנות מהטבע ומהשקט שלארץ הזו יש להציע. בחרנו לישון בעיירה VIRAK הסמוכה לזאבליאק, באחד מהצימרים של FAMILY FARM APARTMENT. אין ספק שזה המקום שהכי אהבנו לישון בו במונטנגרו. שילוב של צימר מרווח ומאובזר עם טבע עוצר נשימה מסביב. המקום גם נמצא מרחק הליכה ממרכז הסקי בו יש רכבל שמוביל לפסגה המפורסמת Savin Kuk.

אטרקציות באזור

האגם השחור – האגם הגדול, היפה והמתוייר ביותר מאגמי פארק דורמיטור. אל האגם לא ניתן להגיע עם הרכב, אלא יש לחנות בחניה וללכת על שביל מסודר כ-800 מטרים עד לאגם. באגם עצמו יש מסלול הליכה היקפי של כ-4 קילומטרים. רוב המסלול קליל ונוח מלבד חלק אחד בו צריך לטפס/לרדת מדרגות יחסית מחליקות. כדי להקל על הטיפוס, ישנו חבל קשור לסלע שניתן להיעזר בו.

Navido Canyon – אל קניון נבידו הגענו אחה”צ בדרך מניקשיץ לזבליאק. הגענו לאתר קמפינג מעולה לפיקניק ליד נחל זורם ונחמד לשכשוך אבל לא היה בו המפל שראינו בתמונות. התחלנו לחזור רגלית לכביש הגישה, עוקבים אחרי רעש המפל שכן נשמע ברקע. מצאנו מעבר בין צמחיה סבוכה והתחלנו לטפס על הסלעים שבמים, מדי פעם גם הולכים בתוך המים ומנסים למצוא דרכנו למפל המיועד, תוך הבנה שיש סיכוי שנתקל באזור ללא מעבר ונצטרך לשוב על עקבותינו. למזלינו, ניר החליט שהוא מדריך הטיולים והוא הצליח להביא אותנו בבטחה למפל הנכסף ואפילו התפנקנו בקשת יפיפייה.

פסגת Sedlo – עבור מי שעושה את מעבר ההרים, זו יכולה להיות נקודה מעולה לטיול בדרך. אנחנו הגענו לשם אחה”צ, אחרי הטיול לאגם השחור ובגלל שהילדים נרדמו וגם היה גשום, לא טיפסנו לפסגה או טיילנו מסביב, אלא פשוט עשינו הפסקה של נוף וחטיפים, מומלץ מאוד

אגם השטן (Vrazje jezero) – אחד האגמים היפים בשמורת דורמיטור, שנמצא כמה דקות נסיעה מזאלביאק. למי האגם שני גווני צבע כשאחד מהם בצבע טורקיז עז. נסענו אליו ביום גשום מאוד וערפילי אז עצרנו רק לכמה תמונות (שממש לא משקפות את הפוטנציאל בגלל שלא הייתה שמש). אם יש לכם יום שמשי – ממליצה לשריין שם זמן לפיקניק והתחרדנות.

גשר Tara – גשר גבוה ומפורסם שחוצה את נהר הטרה ובנוי מחמש קשתות ענקיות. בסביבת הגשר בתי קפה וחנויות מזכרות. אין ספק שזה אחד המקומות המתויירים במונטנגרו עם סוכנים של חברות תיירות המציעות רפטינג או אומגה. בגלל שהגענו ביום גשום חשבנו שרק נשתה קפה, נצלם ונמשיך ליד הבא אבל באמע השלוק של השוקו החם ניר קלט שהאומגה עובדת ומיד ביקש לעלות. מודה שלא האמנתי שהוא יסכים אחרי שהוא יבין את הגובה אבל הוא ממש הפתיע אותי. אני לעומתו נשארתי עם שתי רגליים על הקרקע, כך שגיא נאלץ לעשות את האומה פעמיים, פעם אחת עם ניר ופעם עם אלי שכמובן רצתה גם היא אחרי שראתה את אחיה. העלייה לאומגה היא בכל גיל (הם סיפרו לי שהגיל הכי קטן היה תינוק בן 3 חודשים במנשא).